בוני וקלייד

בוני וקלייד

בוני פארקר:

בוני אליזבת פארקר נולדה ב -1 באוקטובר שנת 1910 ברוונה, שבטקסס. כאשר בוני הייתה בת ארבע, נפטר אביה, ואמא שלה עברה יחד עם שלושת ילדיה לפרוור של דאלאס. למרות העובדה שמשפחתה חיה בעוני, בוני הצליחה בבית הספר – היא הייתה תלמידה מצטיינת בעלת דמיון עשיר ונטייה למשחק ואלתור.

היא אהבה להתלבש בצורה אופנתית. בגיל 15 היא נשרה מהלימודים והתאהבה במישהו בשם רוי תורנטון, וב- 25 בספטמבר שנת 1926, בחורה קטנה ומושכת התחתנה איתו.

בשנת 1927, בוני התחילה לעבוד כמלצרית ב" קפה מרקו" במזרח דאלאס, אבל שנתיים לאחר מכן החל השפל הכלכלי הגדול ובית הקפה נסגר.

מערכת היחסים בין בני הזוג לא הצליחה. שנה לאחר הנישואין, הבעל החל להיעלם באופן קבוע לתקופות של שבוע, ובינואר 1929 הם נפרדו. זמן קצר לאחר שנפרדו (הם לא התגרשו באופן רשמי ובוני הסתובבה עם טבעת נישואין עד סוף חייה) תורנטון נכנס לכלא ל- 5 שנות מאסר.

קלייד בארו:

קלייד "אלוף" צ'סנוטס בארו נולד ב- 24 במרס שנת 1909 בסמוך לעיירה טליקו שבטקסס. הוא היה הילד החמישי במשפחה של שבעה או שמונה ילדים, שהוריו היו חקלאים עניים. בפעם הראשונה הוא נעצר על ידי המשטרה על גניבת מכונית בשנת 1926. זמן קצר לאחר מכן, הוא נעצר בפעם השנייה - לאחר שקלייד ואחיו מרווין גנבו תרנגולי הודו. לאחר מכן, הוא נעצר מספר פעמים, ובשנת 1930 נכלא בטקסס. בשנת 1932, הוא שוחרר.
נהוג לחשוב, שבוני וקלייד הכירו בשנת 1930, וחזרו להיפגש לאחר שחרורו מהכלא.

פשעים משותפים:

לאחר שחרורו מהכלא, קלייד, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות, ממשיך לבצע גניבות קטנות. אבל בוני, אשר המציאה את רוב הרעיונות הפליליים, פיתחה תכנית לשוד של חנות תקליטים. הם מצרפים לשם כך לחבורה את הידיד של בוני - ריימונד המילטון. ב- 27 באפריל שנת 1932, במהלך שוד של החנות, הבעלים ניסה להתנגד ועל כך נורה בלבו. לאחר תקרית זו הכנופיה הפכה להיות יותר ויותר אגרסיבית.

5 חודשים מאוחר יותר, המילטון וקלייד בהיותם שיכורים ירו בשריף ועוזריו בבר באוקלהומה. לאחר מכן, בוני אמרה שהגיע הזמן להפסיק לשחק במשחקים, ולהתחיל לעשות דברים רציניים.
והתחילו מעשי ביזה, רצח וגניבות רכב. כתוצאה מכך, המילטון נתפס ונידון ל- 264 שנות מאסר.

"אחרי מעצרו של המילטון - בוני למדה לירות" - כותב הביוגרף של הזוג הפלילי - ג'ון שבי – "היא הראתה תשוקה אמיתית לנשק חם. המכונית שלהם הפכה לארסנל גדול: כמה רובים אוטומטיים ורובי ציד, אקדחים ואלפי כדורי תחמושת. בעזרתה של בוני, קלייד למד לשלוף תוך כמה שניות בלבד את הרובה שנמצא בכיס מיוחד לאורך הרגל. סוג זה של וירטואוזיות מאוד משעשע את שניהם. הם מייצרים סגנון הרג אלגנטי משלהם. מה שמושך את בוני בכל זה – זה הצד הרומנטי. היא מבינה שהיא בחרה במוות. אבל בשבילה זה הרבה יותר מעניין מהשעמום שהיא חוותה בעבר. היא גמרה עם המונוטוניות של החיים הרגילים. היא תתפרסם בדרכה שלה.  לכל הפחות, ידברו עליה!"

מעתה והלאה, בוני וקלייד רצחו בקלות מפתיעה. הקורבן הבא של קלייד היה שריף, שביקש ממנו את המסמכים.

"שיטת השוד" תמיד הייתה אותה השיטה: בוני ישבה במכונית, והבחורים רצו לחנויות עם הצעקה "זה שוד", שדדו את המקום וברחו. 

אבל במוקדם או במאוחר, כל "דבר טוב" מגיע לסיומו. המבנה הגמיש של ה-FBI החדש שרק נוצר, מאפשר לסוכנים פדרליים לעקוב אחר הפושעים ללא התחשבות בגבולות בין המדינות. בדיוק אז, מצטרף לכנופיה אחיו של קלייד – איוון שכינויו "באק" ואשתו בלאנש.

הם התמקמו זמנית בעיר ג'פלין במדינת מיזורי, שם בסוף שנות 1920 באופן מסורתי התחבאו הפושעים הנמלטים. המיקום היה נוח מאוד, והיה קל להימלט משם. הם התיישבו בדירת שני חדרים מעל למוסך. שם הם הצטלמו המון. בתמונות ניתן לראות את הרצון של בוני וקלייד להיראות אלגנטיים, תוך העתקת תמונות של פרסומות.

את תשומת לב השכנים מושכת לא רק ההתנהגות המוזרה של הדיירים, אלא גם זה שהמכוניות שלהם רשומות במדינה אחרת - טקסס. הם התחילו לחשוד שמשהו לא בסדר, ואחד השכנים שלהם הלך לתחנת המשטרה "מיזורי רוד". במשטרה חשדו שיכול להיות והם מבריחי אלכוהול, והחליטו לארגן פשיטה על המקום. ב- 13 באפריל שנת 1933 בשעה 4, שתי ניידות משטרה התקרבו לדירתם. קלייד וג'ונס עמדו על המרפסת כאשר הניידת הראשונה נעצרה. באופן מיידי הם נכנסו למוסך, וטרקו את הדלת. ניידת המשטרה השנייה חסמה את הכביש ואת היציאה מהמוסך.
קלייד וג'ונס התחילו לירות מהמוסך. זה היה מסר לאלה שנמצאים בדירה. לאחר היריות הראשונות אחד מהשוטרים נורה למוות והשני נפצע אנושות. המשטרה מחכה לתגבורת. במסווה של ירי של קלייד ובאק, ג'ונס רץ לניידת המשטרה שעדיין חוסמת את הכביש. הוא מנסה להסיר את בלם היד כאשר נפגע מירי בראשו. מדהים, אך הוא חזר לביתו. באק גם מנסה לפנות את הכביש – ומצליח. כך הם יצאו במכוניתם מהמוסך וברחו.

כאשר עשו חיפוש בדירתם, נמצא מספר גדול של תמונות של בוני וקלייד. תמונות אלה היו התמונות הראשונות האמינות של הפושעים. תמונותיהם נשלחו למדינות שכנות. לאחר מכן, בארו נכנס לרשימות של ה-FBI, בהן נמצאים הפושעים המסוכנים ביותר שחייבים להיתפס או להיהרג במקום.

מוות

לאחר כישלונות רבים, השריף פרנק הצליח לארגן מארב באחד הכבישים הצדדיים של לואיזיאנה, איפה שבוני וקלייד הלכו למכולת. ב- 23 במאי שנת 1934 ירו ב- «פורד V8» שישה שוטרים. 167 כדורים תפרו את הרכב, מתוכם יותר מ -50 פגעו בשודדים.

לאחר מכן, פרנק האמר אמר לכתבים:
-  "אני מצטער שהרגתי את הילדה. אבל זה היה ככה: או הם או אנחנו".

למרות התחזית של בוני, שבאה לידי ביטוי בשירים שלה – קברו אותם בבתי קברות שונים.
על קברה של בוני אמה התירה את הכתובת:
"כמו שהפרחים נעשים ריחניים יותר מהשמש והטל, כך גם העולם הישן הזה נעשה בהיר יותר בגלל חיים כמו שלך".